דברים
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/נחושת.jpg)
פרשת וזאת הברכה
"ברזל ונחושת" (לג, כה) ברזל ונחושת של ארץ ישראל השימוש במתכות נזכר רבות במקרא. מתכות יקרות כמו זהב וכסף, שימשו להכנת תכשיטים או לייצור מוצרים
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/חולית-הבור-1-300x225.jpg)
פרשת ואתחנן
וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא-חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ(דברים ו, יא) הישראלים והכנענים כעובדי אדמה בראי חז"ל כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ישראל לאחר
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/פתילת-מדבר-פרי-ויקי-300x248.jpg)
פרשת האזינו
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ הפסוקים הבאים באים לתאר את עונשם של הגויים הנמשכים לאלילי שוא וסופם כרשעת
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/כריתת-עצים-ב-300x218.png)
פרשת כי תצא
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ, יט) יחס האדם לצומח בעת העתיקה; מוסר ופרקטיקה הביטוי המקראי "כי האדם עץ השדה" בסימן קריאה (!) או שאלה
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/דגן-תירוש-ויצהר.jpg)
פרשת עקב
"ואספת דגנך ותירשך ויצהרך" (דברים יא יד). דגן, תרוש ויצהר הם כינויים כלליים, לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את רשימת "שבעת המינים" (דברים ח, ח) ותוצריהם
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/מתנות-כהונה-300x186.jpg)
פרשת שופטים
מתנות כהנה אחת מעשרים וארבע מתנות הכהונה שהמשיכו להתקיים לאחר חורבן המקדש נזכרת בפרשתנו: "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם-שׁוֹר אִם-שֶׂה
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/דבורים-ללא-זכויות-יוצרים-300x200.jpg)
פרשת דברים
הַדְּבֹרִים (דברים א, מד) הדבורים נזכרות בקשר לפרשת המעפילים, שניסו לעלות אל "ראש ההר", למרות אזהרתו של משה שדרכם לא תצלח (במדבר יד, מ-מה): "וַיֵּצֵא
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/בובל2-222x300.jpg)
פרשת ראה
להשיב את יחמור–הבובל לארץ ישראל התורה מונה את עשרת בעלי החיים הטהורים לפי סדר שכיחותם וחשיבותם לאדם; שלוש בהמות מבויתות ושבע חיות בר, אחד מהם
פרשת כי תבוא
ברזל ונחושת הנחושת וברזל היו בין המתכות השכיחות ביותר בחיי היום-יום בעת העתיקה. בפרשתנו משמשות מתכות קשות אלה כדימוי לקללה: "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל-רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/פרג-אופיום-ויקי-289x300.jpg)
פרשת ניצבים
שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי
![](https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/ספר-תורה-עתיק-283x300.jpg)
פרשת וילך
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת–הַשִּׁירָה בפרשתנו מצווים משה יהושע: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל "(דברים לא,