What’s new?
ברבורים ותוכיים – שמות עופות מוטעים שהתקבעו בעברית בת-ימינו
מחקר של זהר עמר ותמר רוזמרין-זאב – הדרך של גלגולי שמות בעלי החיים המקראיים לעברית בת ימינו היא ארוכה ומפותלת. במאמר זה נדגים זאת באמצעות שני שמות עופות: “בַּרְבֻּרִים” (מל”א ה, ג) וְתֻכִּיִּים” (מל”א י, כב). מסתבר שלזיהוי שני עופות אלה הייתה בדרך כלל הסכמה
כחל ושרק – עדות לאיפור נשים במערת המפלט מימי מרד בר כוכבא
מחקר משותף חדש לזהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ונעמה סוקניק מרשות העתיקות. במערת האגרות שבמדבר יהודה נמצאו ממצאים רבים מתקופת מרד בר כוכבא ופורסמו ברובם על ידי יגאל ידין. בבדיקה מחודשת של הממצא שערכנו בשנת 2014 נמצאו כמה גבישים ואבקה
כשרות ביצים מוזרות ומרוקמות – מציאות הלכתית שכיחה
מהם ביצים מוזרות ומרוקמות הנזכרות בהלכה ? מסתבר שבמקומות רבים בדרום מזרח אסיה נוהגים עדיין לאכול בכל יום מיליוני אנשים ביצים כאלה. ישראלים המטיילים כיום באזורים אלה עלולים להיתקל בתופעה זו מבלי להיות מודעים לה. במאמר זה נתאר שתי דוגמאות שפגשנו וחקרנו בעת ביקורנו בפיליפינים.
האתרוג ברפואה – מתיאופרסטוס עד ימינו
סקירה על הסגולות הרפואיות שייחסו לאתרוג במרוצת התקופות בחיבורי הרפואה הקדומים, מספרות יוון ועד הספרות של ימי הביניים והעת החדשה. להרחבה
מסורות הכשרות של בעלי החיים
מאמר חדש בנושא מסורות הכשרות של בעלי חיים הטהורים בקרב קהילות ישראל במרוצת הדורות. המאמר שיצא בקובץ “עולמות נפגשים” (א’ גוטליב עורך) באוניברסיטת בר אילן, סוקר בקצרה כמה מהתמורות שחלו בדרך העברת מסורת כשרותם של בעלי החיים הטהורים בקהילות ישראל לאור ספרות ההלכה לדורותיה. מדובר בכמה מתוצאות
חג הפסח
איסור אכילת החמץ מהדהד את ההכרעה שנתבקשו אבותינו לקבל במצרים – נגד התרבות השלטת, תרבות לחם החמץ, ובעד התרבות העברית, תרבות לחם העוני לא ניתן לדעת מתי והיכן בדיוק למדה האנושות להכין את הלחם. הדעה הרווחת, שאינה בהכרח נכונה מבחינה היסטורית, מייחסת את “המצאת