What’s new?

מאמר זה עוסק בסוגיית העצים אשר שימשו לשריפת הקרבנות בבית המקדש מחד ולשריפת פרה אדומה מאידך. בספרות החיצונית והן בספרות התנאית  מופיעים קריטריונים אחדים לבחירת העצים המתאימים לצורך כך ואף רשימות המפרטות את מיני העצים. במסגרת זו עמדנו על ההבדל בין שני סוגי מקורות אלה

במאמר קצר זה ברצוננו להציע שהמונח “גלולים” בתנ”ך מכוון כלפי השימוש בחרפושיות – סמל אלילי מצרי וקמיע שכיח גם בארץ ישראל בתקופת המקרא. התנ”ך מגנה ומלגלג על האל המצרי המגולם בזבלית – חיפושית הזבל ובפולחן החרפושיות. להרחבה: ז’ עמר, החרפושית – האליל המתגולל בגללים, דף

רבינו משה בן מימון, ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים תרגום ומהדורה מוערת:  זהר עמר וירון סרי, הוצאת מכון מש”ה מאז ומתמיד היה האדם חשוף לפגיעתם הקטלנית של רעלים שמקורם בעולם החי והצומח. על רקע המציאות הזאת היה צורך הכרחי במציאת תרכיב שהוכן מתרופות נוגדות

תפילינות של בני תימן, קרית אונו תשע”ט   מחקר זה סוקר בקצרה את התפילין שהיו בשימושם של יהודי תימן עד לעת החדשה – מועד עלייתם לארץ-ישראל. התפילין – ה”תפילינות” בלשונם – היו שונות במעט מאלה המיוצרות כיום. המחקר כולל תיעוד היסטורי והלכתי – ובמיוחד הוא מבוסס