מחקר זה עוסק באבני החן השכיחות במרחב ארץ ישראל וסביבותיה, לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי העשיר. המחקר מתמקד בזיהוי אבני החושן - הרשימה המרוכזת והגדולה ביותר הנזכרת במקרא, המייצגת את כלל אבני החן החשובות והיוקרתיות של העולם הקדום. המחקר פורסם בספר "החן שבאבן" והוא סוקר באופן שיטתי ומקיף את מירב הזיהויים של אבני החושן החל מהתרגומים הקדומים, דרך פרשני ימי הביניים עד חוקרי העת החדשה.
הפרשנויות השונות משקפות את התמורות שחלו בענף אבני החן במרוצת הדורות וכך למעשה הופך ספר זה לסיפורן ההיסטורי של אבני החן. בהמשך למחקרים קודמים של המחבר, כמו בספר 'צמחי המקרא', נבחנו מחדש הזיהויים של אבני החושן לאור הפרשנות המסורתית וכלי המחקר המודרניים. תרומתו של מחקר זה היא בין היתר בהצגת דרך מתודולוגית חדשה שמאפשרת לבדוק את כל הנתונים והפרשנויות ולבחון את סבירותן באופן שקול בהקשרן ההיסטורי והארכאולוגי. מחקר אבני החן כולל סוגיות נוספות שונות, כגון: מקורן של אבני החן, האמונה בסגולות הרפואיות והמגיות של האבנים ויחס היהדות לכך, שיטות עיבוד אבני החן וחריטתן, זיהוי ה'שמיר' ועוד.
מחרוזת אבני חן מתימן ששימשו לרפואה
לראשונה בישראל הוקמה מעבדה ייעודית לגמולוגיה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מדובר בתחום מחקר חדש בשיתוף ד"ר יעל אלקיים, בוגרת קורס בגמולוגיה (תורת אבני החן). במעבדה ציוד משוכלל שמאפשר לקבל זיהוי אנליטי ומוחלט של האבנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
עד כה נבדקו מאות רבות של אבנים מאתרים שונים. בין המחקרים הראשונים של צוות החוקרים הוא זיהוי אבני החן שנמצאו במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית ומשמעותן ומינרל ה"פוך" ששימש לקוסמטיקה באחת ממערות מדבר יהודה מתקופת מרד בר -כוכבא.
להרחבה: