פרשת אמור

סירוס בעלי חיים לצורך פיטום 

התורה מונה רשימת המומים שבבקר ובצאן, הפוסלים לקרבן ובהם עיוורון, מחלות עור קשות ושברי עצמות. אולם בעוד שתחילת הרשימה מתייחסת למומים מולדים או לפציעות שאירעו  לבעלי החיים, הרי שבסוף הרשימה מוצאים מומים,  שנגרמו כנראה באופן יזום בידי האדם: "מעוך וכתות ונתוק וכרות" (ויקרא כב, כא-כד). ישנם פירושים אחדים למשמעות כל אחד מהמונחים הללו, אך מוסכם שמדובר בצורות שונות של פגיעה באברי הרבייה שלהם לצורך סירוסם, מבלי שהדבר יפגע בתפקודם הרגיל. יש כאן עדות קדומה לפעולה של סירוס בעלי חיים שנעשו במשק האדם לתועלתו, לצרכים שונים:    פיטום,  הגברת כוח העבודה וקבלת מזג כנוע יותר.  האיסור כולל קבלת בעלי חיים עם מום לקרבן גם מידי גוי (ויקרא כב, כה)  סירוס הצאן,  נעשה בעיקר לזכרים בעודם צעירים, שהרי רובם נשלח לשחיטה ורק מיעוטם שימש להרבעה, כפי שעולה ממנחת יעקב לעשו (בראשית לב, טו).

עדויות היסטוריות

ישנן עדויות היסטוריות וארכאולוגיות לסירוס בקר בעולם הקדום, כמו במצרים העתיקה. על פי ההלכה איסור הסירוס חל על כל בעלי החיים, הטהורים והטמאים. כך למשל: "שאלו את בן זומא: מהו לסרוסי כלבא? אמר להם: ובארצכם לא תעשו – כל שבארצכם לא תעשו"( בבלי, חגיגה יד ע"ב).  מכל מקום, אף שקיים איסור לבצע סירוס בין בארץ ישראל ובין בחו"ל,  ואין להשתמש בו לקורבן, הרי שבפועל מותר להשתמש בו לאכילה, כדין תוצר כלאים (בבלי, חולין קטו ע"א).  לכן נהגו לאכול בשר בעלי חיים מסורסים שנעשו על ידי הגויים, אבל אסור לבקש מהם לעשות זאת.

פרשנים אחדים סבורים ש"ברברים אבוסים", שעלו על שולחנו של שלמה המלך בכל יום (מל"א ה, ג) הם עופות מסורסים. ישנן עדויות רבות להיתר שפשט להשתמש בבשר בהמות  ובעיקר תרנגולים מסורסים, בתפוצות רבות בקהילות ישראל, למשל: באיטליה, פולין, באנגליה, תורכיה, עירק, ארץ ישראל.   

כיום סירוס תרנגולים בעולם  הוא מוגבל למקומות שמגדלים גזעים מסורתיים (בעלי גדילה איטית), בעיקר בארצות מתפתחות ובהיקף מסוים גם בצרפת ובצפון איטליה. בישראל הנוהג פסק החל ממחצית המאה העשרים כאשר החל להתפשט  הגידול של גזעי פיטום, כלומר, תרנגולות  שטופחו לגדילה מהירה ולתפוקת בשר גבוהה וכך הצורך לסירוס הפך למיותר. בשל האיסור ההלכתי אין מסרסים כיום בקר בישראל, אם כי מדי פעם מגיעים לארץ עגלים מסורסים מיבוא. גם חלק ניכר מהבקר המיובא מיבשת אמריקה עבר סירוס. בשנים האחרונות סוגיית סירוס בעלי חיים עלתה לדיון מחודש בעיקר בקשר לחיות מחמד; חתולים וכלבים, על  מנת לצמצמם את ריבויים.

להרחבה, ראו מאמרי ב"המעין",  225 (תשע"ח), עמ' 60 – 66.