סעודת המסורת

כנס זה מאפשר העברת מסורות בעלי חיים נדירים לקהל רב . הראשון התקיים בשנת תשס"ב, השני בשנת תש"ע. והשלישי ביום חמישי כ"ח תמוז תשפ"א התכנסו מאות אנשים ביקב פסגות שבנחלת בנימין בכנס היסטורי שמטרתו לשמר מסורות עתיקות של בעלי חיים טהורים נדירים. בכנס השתתפו חשובי הרבנים וגדולי החוקרים המתמחים במסורות העתיקות שהעבירו אותם הלאה לקהל בהרצאות קצרות. כך למשל שוחזר הנוהג של שימור מסורת הדרור שהייתה מקובלת בכמה מקהילות גרמניה עד השואה וחודשה בכנס זה הצגת הציפור לפני הקהל. כשרות היעל הומחשה בתקיעת שופר של יעל  שהובא מתימן, שם תקעו בו בראש השנה, כפי שהיה בבית המקדש.

הכנס נפתח בברכתו של הרב דוד דודקביץ שעסק בחשיבות שימור המסורת והרב אליעזר מלמד על אופן העברתה מקהילה לקהילה. מנת הפתיחה היתה מרק יונים, חצי שליו וכן מגוון עשיר של כ18-  מיני בשר ובהם פסיונים, פניניות ועופות מים שונים, ג'אמוס ועוד. כל התפריט היה מבוסס על אוכל תנכ"י וחז"לי ובהם עשרה מיני סלטים ומנות המבוססות על הירקות שאכלו אבותינו במצרים, כרמל וקלי ומזמרת הארץ. המאפה היה על בסיס חמשת מיני דגן, לחם סולת מחיטת הדורום ושחזור לחם קטניות הנזכר בספר יחזקאל.

אחד מהחידושים של הכנס היה העיסוק המעשי בהלכות המקדש. למשתתפים הוגשו חלות תודה, הוצג גדי מקולס- שדימה את קרבן פסח והוענקו לכהנים מתנות כהונה של זרוע, לחיים וקיבה  וכל הקהל זכה לטעום מהם. כבני מלכים הוגשו לשונות בקר בחרדל ומאכלים נוספים כמו עטינים.  המנות האחרונות כללו את ה"אשישיות" וכמובן ארבה שסימניו והמסורת העתיקה שקיימת בקרב בני תימן וחלק מיוצאי צפון אפריקה הועברו לקהל על ידי פרופ' זהר עמר שניצח על כל מלאכת הכנת התוכנית בשיתוף הרב עופר קאפח מנהל תרבות תורנית במועצת בנימין.