משנת הרמב"ם

מחקרים אחדים הוקדשו לפועלו של רבנו משה בן מימון (הרמב"ם), מגדולי פוסקי ההלכה והמדע והוגי הדעות שקמו לעם היהודי. בתחום הביוגרפיה שלו נבחנה דרכו של הרמב"ם במדע הרפואה, החל מהכשרתו המקצועית ועד ששירת כרופא חצר בממלכה האיובית. השפעתו הרבה של מדע הרפואה ניכרת כבר בפירושו למשנה  ובפרק 'הלכות דעות', פרק רביעי, שבמשנה תורה. במסגרת זו, הוצאנו לאור פירוש לפרק זה מאת הרופא האיטלקי ר' יעקב צהלון. זאת כמובן בנוסף לחיבוריו הרפואיים. במחקר משותף עם ד"ר ירון סרי  פורסמה מהדורה חדשה לספר "סמי המוות", תרגום עברי מודרני מהמקור בערבית, שכוללת מבואות נרחבים ודברי הסבר לטקסט.

במסגרת מחקרנו עסקנו רבות בשיטתו של הרמב"ם בזיהוי סממני הקטורת, חמשת מיני מרור שאדם יוצא חובתו בפסח ביאור השמנים והפתילות לפרק 'במה מדליקין' שבמסכת שבת, התכלת וגוון הארגמן ועוד.  גולת הכותרת הוא מחקר שיטתי לביאור הצומח והחי במשנת הרמב"ם שיצאה לאור בהוצאת "מכון התורה והארץ", שקיבל הכרה רבה בקרב החוקרים ובעולם התורני וזכה בפרס הרב קוק.

פירוש הרמב"ם למשנה במסכת כלאיים א. ו (אוטוגרף)

לסקירת ביקורת על הספר, הקדמת הספר וכניסה לערכים

תקציר הספר

דוגמאות למחקרי הרמב"ם:

• "היבטים רפואיים בהקדמות הרמב"ם למשנה: מראשית דרכו הרפואית של הרמב"ם",קובץ  הרמב"ם, במלאת שמונה מאות שנה לפטירתו (י"א מובשוביץ), ירושלים תשס"ה, עמ' תכח- תלט.
• "חמשת מיני מרור על פי שיטת הרמב"ם", המעין, מח/ג (תשס"ח), עמ' 108 – 116.
• "החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם", לשוננו, עג (תשע"א), עמ' 327 – 333.
• "גוון התכלת על פי הרמב"ם", המעין, נב/2 (טבת תשע"ב), עמ' 77 – 87.
• "צביעת תכלת על פי הרמב"ם ושימוש בסממני צביעה טבעיים", המעין, נג/ד (תמוז תשנ"ג), עמ' 35 – 53 (בשיתוף עם ד' אילוז).
• "לזיהוי הארגמן על פי רס"ג והרמב"ם", בתוך: וישם מדברה כעדן: ספר הזכרון לרב אבשלום עדן (ש' פנחס-כהן עורך), ירושלים תשע"ד, עמ' 437 – 454.
• "מקורותיו של הרמב"ם לזיהוי הצומח והחי בפירושו למשנה", מקורות, 5 (תשע"ה), עמ' 11 – 15.