מחקר "המקדש" תופס תאוצה רבה בשנים האחרונות בעולם האקדמי והתורני. מחקרנו עוסק בריאליה של הפולחן הדתי מתחום התרבות החומרית, לאור המציאות ההיסטורית בשלהי בית שני, על פי מקורות היהודים והספרות הקלאסית. דוגמאות לכך הן זיהוי סממני הקטורת,  אבני החושן וצבענים יקרים שהיו במקדש: תכלת, ארגמן ותולעת השני.

שחזור החושן

סדרה של מחקרים פורסמו בנסיון לשחזור לחם הפנים, שתי הלחם ורקיקי הקודש. המחקר מציג את מלאכת האפיה הקדומה מנקודת מבט היסטורית,, ארכאולוגית וטכנולוגית.

מחקרים נוספים עסקו בבחינת עצי המערכה במקדש ובשחזור של שריפת פרה אדומה.

מחקר חדשני נעשה בניסיון להעריך את היקף הפעילות הכלכלית של המקדש לאורך מעגל השנה, למשל, מספר קורבנות ציבור ויחיד, כמויות סולת ושמן למנחות ויין לנסכים, קטורת, מלח ועצים להסקת המזבח. כמו כן, המחקר עסק בשאלות כיצד נערכה ירושלים לקליטת המוני עולי הרגל מבחינת לינה, שתיה, אקולוגיה של עיר מקדש, התמודדות עם תברואה ועוד.

קטע מתוך מאמרו של ארנון סגל (מקור ראשון, ה' אדר תשע"ג)

כמה זה עולה לנו?

9,856 ק"ג חיטה, 1,663 ליטר שמן, 1,244 ליטר יין, 1,289 בהמות שעולות בעשן השמיימה, ועיקר העיקרים:  46 טון מלח * לרגל פרוץ שנת השקלים החדשה נותן כאן פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן הערכה ראשונית אילו כמויות נדרשו כדי להפעיל את המקדש במשך שנה תמימה, ולאן בדיוק הופנתה תרומתו של האזרח הקטן * ואיך יראה תקציבו של בית בחירה מודרני? עמר נזהר מלתרגם לשקלים חדשים נתונים שהתקבלו בפרוטות נחושת ובדינרי זהב, אבל מתווה בקווים כלליים את הצרכים האדירים של המעצמה הכלכלית ששמה בית מקדש

114 פרים, 1,103 כבשים, 39 אילים (כבשים בני שנה עד שנתיים) ו-33 שעירים (עזים בני שנה עד שנתיים). זו הכמות השנתית של קרבנות הציבור. וחכו חכו, עוד לא דיברנו על העיקר, על קרבנות היחיד שהיוו 95-99% מסך כל בעלי החיים המועלים על גבי המזבח. עד היום איש לא בדק ברצינות כמה קרבנות הוקרבו בכל שנה בבית המקדש, וגם לא את עלותם של אלו, כמו גם את כמויות שאר מצרכי הבית הגדול והקדוש: הנסכים, המלח, הלבונה, עצי המערכה ואפילו עלות משכורות עובדי הבית השני. הראשון שעשה זאת הוא פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, בשני מאמרים שפירסם בקובץ 'מעלין בקודש' כא ו-כב.

 

דוגמאות לכמה ממחקרי המקדש: