השימוש באלות בארץ ישראל בעת העתיקה; פירות, שמן ושרף

  מחקר זה מקיף המציג את מקומם של האלה הארץ-ישראלית והאלה האטלנטית בנוף הצומח הבר והתרבותי בארץ ישראל הקדומה. הוא מציג בהרחבה את המקורות ההיסטוריים (בעיקר ספרות חז"ל והקלאסית) והארכאולוגיים (בוטניקה ארכאולוגית ופליאוגרפיה). המחקר מתמקד במיוחד  בתיאור השימושים של פירות האלה למאכל ולהפקת שמן ושרף שהתקיימו עד לעת החדשה.

תרומתו העיקרית של המחקר היא בתיאור תהליך ההפקה המעשי של שמן ושרף מהאלות. המחקר מראה שהפקת השרף נעשתה בעבר בעיקר מהאלה האטלנטית לצרכי רפואה ובעיקר לקטורת שהייתה נדרשת ביותר בעולם הקדום ושימשה כמוצר ייצוא של ארץ ישראל. במהלך המחקר הופק לראשונה בישראל שרף מכשמונים עצים מארבעה מוקדים גיאוגרפים שונים. ההפקה נעשתה בהתאם לשני מודלים; הפקת שרף מאלת המסטיק באי כיוס שביוון והפקת שרף מאלה אטלנטית בכורדיסטן העירקית שתוצריה עדיין נמכרים בעולם הערבי. כמויות השרף הגדולות שקיבלנו מאששות שאכן מדובר בתעשייה שהייתה לה בעבר פוטנציאל כלכלי וריווחי.

להרחבה

"השימוש באלות בארץ ישראל בעת העתיקה: פירות, שמן ושרף", מורשת ישראל, 19 (2021), עמ' 5 – 42 (בשיתוף עם א' זבטני).