מחקרי נייר קדום וחומרי גלם לאריגים בעת העתיקה

המחקר עוסק בחומרי הגלם לאריגים בעת העתיקה, החל מצמר ופשתים בתקופת המקרא ועד ל"מהפכת הטקסטיל" בימי הביניים, עם השימוש הגובר במשי וכותנה. מחקר היסטורי המבוסס על הממצא הארכאולוגי ומקורות חז"ל ומגוון מקורות ימי הביניים, כגון גיאוגרפים ערבים ותעודות מסחר. מחקר המשך בחן את המעבר בימי הביניים מכתיבה על פפירוס לנייר חדש המבוסס על פירוק שאריות אריגים. מאוחר יותר נערכה לראשונה במחקר אנליזה לעשרים ואחת תעודות מהגניזה הקהירית שמוצאן מארץ ישראל מהמאות 11 - 12. המחקר שנערך בשיתוף פעולה עם ד"ר עזריאל גורסקי ויזהר נוימן הראתה שרוב הרכב הנייר עשוי מכותנה ומיעוטו מפשתה. מדובר בבגדים בלואים ששימשו חומרי גלם לנייר, שיוצר בארץ ישראל ומשקף את השינויים בגידולי החקלאות לתעשיית הטקסטיל. ממצא יוצא דופן הוא סיב של צמר ארנבים שהיה כלוא עם שאר הסיבים. הממצא עולה בקנה אחד עם עדויות היסטוריות מתקופת חז"ל ומימי הביניים לקיומה של תעשיית בגדים שמבוססת גם על מצמר ארנבים בארץ ישראל.

 

סיבים מנייר שנמצא בגניזה הקהירית

סיבים מנייר שנמצא בגניזה הקהירית

 

בנוסף למחקר ההיסטורי על גידול עצי התות הלבן להאכלת טוואי המשי התרבותי ותעשיית אריגי המשי בארץ ישראל בימי הביניים, נבחנה האפשרות שבארץ ישראל הייתה לפני כן תעשייה של "משי בר",  כלומר מגלמים של טוואי של פרפרים אחרים, כגון טוואי הברוש. במחקר חלוצי שבו השתתפו ד"ר דוד אילוז ואילת ברנס נבדקו במיקרוסקופ אלקטרונים סיבים מתוך 16 פיסות אריגי המשי שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל במדבר יהודה ובנגב ומכולם עולה שהם היו עשויים מטוואי המשי התרבותי.

 

סיבי משי תרבותי מאריג מימי הביניים שנמצא בחפירות באזור יריחו (הגדלה במיקרוסקופ אלקטרוני)

סיבי משי תרבותי מאריג מימי הביניים שנמצא בחפירות באזור יריחו (הגדלה במיקרוסקופ אלקטרוני)

 

מחקר אחר עסק בזיהוי של רב סעדיה גאון ל"שש" או ה"בוץ" ששימש לבגדי הכהונה ולדעתו אינו עשוי מפשתה אלא מסיבי צמח "פתילת המדבר" (תפוח סדום). המחקר ההיסטורי הראה שבימיו הייתה ידועה תעשיה של אריגים יקרים כאלה. בשיתוף פעולה עם גב' טוני פרידמן שוחזרו אריגים מסיבים שהופקו משיחי פתילת המדבר הגדלים בבקעת הירדן בימינו.

פרויקט מחקר אחר עסק "בצמר חיה שבים" הנזכר בספרות חז"ל – ייצור משי עדין ויקר מצדפת ענק בשם "מניפנית אצילה".  שרידה האחרונים של מסורות עתיקה זו תועדה באי סנט אטיוכיו שליד סרדיניה.

כחלק ממחקר האריגים העתיקים התחלנו להתמחות במחקר הצבענים הקדומים של ארץ ישראל לאור המחקר ההיסטורי ושחזור מעשי של שיטות צביעה. ד"ר דוד אילוז תרם מניסיונו לקידום המחקר הכימי וכך זהינו שרידי אינדיגו במתקן תעשיה בעין בוקק וזיהוי החוצה הקרמסית של כנימת השני הארץ ישראלית. בהמשך, הוקם צוות מחקר שמתמחה בזיהוי הצבענים בשיטת ה- HPLC, שנמצאו באריגים הקדומים בארץ ישראל. הצוות כולל את נעמה סוקניק מרשות העתיקות, ד"ר דוד אילוז ואלכס ורוואק מהפקולטה למדעי החיים מאוניברסיטת בר אילן.  עד כה נבדקו מאות אריגים מאתרים שונים בנגב, בערבה וממערות מדבר יהודה. בין הממצאים הבולטים צבענים קדומים אדומים מצמח פואת הצבעים מתקופת הברזל, עדות לשימוש בחלזון הארגמון ובכנימות צבע (תולעת השני) בתקופה הרומית. כמו כן, נמצאה  עדות לתופעה של אריגים ירוקים, שהיו אהודים באותה תקופה ושנוצרו בשיטת צביעה כפולה של צבענים כחולים וצהובים.

 

פרסומים בנושא אריגים וציבענים

ספרים

בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים תשס"ז.

הארגמן: פורפורה וארג'ואן במקורות ישראל, הר ברכה תשע"ד.

מאמרים

  • "אריגי פתילת המדבר בתקופה הקדומה", עת הדעת, ג (תש"ס), עמ' 121 – 130 (בשיתוף עם  ט' פרידמן).
  •  "'מהפכת הטקסטיל' בארץ-ישראל ובסוריה בימי-הביניים", קתדרה, 87 (תשנ"ח), עמ' 60-37.
  • "תעשיית הנייר בארץ-ישראל ובסוריה בימי-הביניים", קתדרה, 98 (תשס"א), עמ' 73 – 96.
  • "גילויה של תולעת השני", חידושים בחקר ירושלים, ח (תשס"ג), עמ' 133   – 140.
  •  "זיהוי סיבי טוואי המשי באריגים עתיקים בארץ ישראל", ירושלים וארץ ישראל, 8 – 9 (תשע"ג), עמ' 441 – 455 (בשיתוף עם א' ברנס וד' אילוז).
  • "אריגי ארגמן האמתי ממערות מורבעאת ותחליפי ארגמן אחרים שנמצאו   במערות מדבר יהודה", מחקרי יהודה ושומרון, כג (תשע"ד), עמ' 409 –   525 (בשיתוף עם נ' סוקניק, ד' אילוז, א' שמיר, א' ורוואק).
  •  "זיהוי הצבענים באריגי מויאת עואד", מכמנים, 25 (תשע"ה), עמ' 63 – 72 (בשיתוף עם נ' סוקניק וד' אילוז).
  •  "בחינה מחודשת של הצבענים שבאריגים ממערת האיגרות",  מחקרי יהודה ושומרון, כד (תשע"ה), עמ' 331- 350 (בשיתוף נ' סוקניק, א' ורוואק    וד' אילוז).
  • "צמר חיה שבים", מחקרי גבעה, ד (תשע"ו-ז), עמ' 115 – 122.
  • "תעשיית הארגמן לאור הממצא הארכאולוגי בארץ ישראל ובלבנון",    קדמוניות, 153 (תשע"ז), עמ' 9 – 16.
  • "התראת צבע אדום", עת-מול,  251 (תשע"ז), עמ' 16 – 17.

פרסומים בלועזית

  • “Milkweed – Fibers to fabric”, Shuttle, Spindle, & Dyepot, 28 (1997), pp. 43-45. (with Toni Friedman).
    This article was also published in Archaeological Textiles Newsletter, 24 (1997), pp. 43-46.
  • “Written sources regarding the Jazirat Fara’un (Coral Island) textiles”, ‘Atiqot, 36 (1998), pp. 114-119.
  • “The History of the paper industry in al-Sham in the Middle Ages” in: Towns and Material Culture in the Medieval Middle East (Y. Lev, Ed.). Leiden-Boston-Koln 2002, pp. 119-133.
  • “The scarlet dye of the Holy Land, BioScience, 55 (2005), pp. 780-783 (With H. Gottlieb, L. Varshavsky & D. Iluz).
  • "The Paper and Textile Industry in the Land of Israel and Its Raw Materials in Light of an Analysis of the Cairo Genizah Documents", in: “From a Sacred Source”, Genizah Studies in Honour of Professor Stefan C. Reif (B. Outhwaite and S. Bhayro ed.), Leiden – Boston 2010, pp. 25 – 42 (with Gorski, and I. Neumann).
  • "Purple-Dyed Textiles from Wadi Murabba`at: Historical, Archaeological and Chemical", Archaeological Textiles Review, 55 (2013), pp. 46 – 54 (with N.Sukenik, D. Iluz & A. Varvak).
  • "Neue Textilfunde mit der Farbe Purpur aus der judäischen Wüste in Israel", Antike Welt, 2 (2014), pp. 4 – 5 (with Sukenik, D. Iluz, O. Shamir, A. Varvak)
  • "Chemical analysis of Murex-dyed textiles from wadi Murabba'at, Israel", Journal of Archaeological Science: Reports 3 (2015), pp. 565–570 (with N. Sukenik, A. Varvak  & D. Iluz)
  • "New Evidence of the Purple-Dye Industry at Tel Shiqmona, Israel". Archaeometry, (2017) pp. 1-11 doi: 1111/arcm.12290.

(with N. Sukenik, D. Iluz,  A. Varvak, and S.  Bar)

  "Early evidence (late 2nd millennium BCE) of plant-based dyeing of textiles from Timna, Israel", Plos One, 2017 (With N. Sukenik , D. Iluz, A. Varvak, V. Workman, O. Shamir,And Erez Ben-Yosef)

http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0179014